גב אחד, שני שרירים
בגב הבקר שתי קבוצות שרירים שונות נמצאות זו ליד זו, מופרדות בעצם.
בצד אחד נמצאת הסינטה (Beiried) – בווינה השם ל־striploin או רוסטביף. היא מתאפיינת בנגיסה מוצקה מעט יותר ובטעם בשר חזק.
בצד השני נמצא הפילה: רזה במיוחד, עדין בטעם והנתח הרך ביותר בבקר.
אם שתי קבוצות השרירים האלה נחתכות לרוחב הגב והעצם נשארת באמצע, נוצרים הסטייקים המוכרים על העצם. בהתאם למיקום ולחיתוך חלק הפילה גדול במידה שונה.
טי־בון, פורטרהאוס וקלאב־סטייק
שלושה שמות, מקור משותף – ההבדל המכריע הוא כמה פילה נשאר על העצם.
טי־בון: סינטה ופילה מחוברים בעצם אופיינית בצורת T. כך נפגשים שני מרקמים שונים: הסינטה החזקה והמוצקה מעט והפילה הרך במיוחד.
פורטרהאוס: בנוי בדומה לטי־בון, אך עם חלק פילה גדול בהרבה. אידיאלי למי שמעריך במיוחד את החלק הרך.
קלאב־סטייק: כאן הסינטה במרכז. היא נחתכת על עצם בצורת L ואינה כוללת פילה או כוללת חלק קטן מאוד. סטייק חזק עם שולי שומן אופייניים.
למה אנחנו צולים על העצם
ארבעה סטייקים תמצאו אצלנו בקטגוריית „על העצם”: טי־בון, פורטרהאוס, קלאב־סטייק וטומהוק.
הטומהוק מהווה כאן מקרה מיוחד: הוא מגיע מאזור הצלעות בחלקו הקדמי של הגב, ואילו שלושת הנתחים האחרים מגיעים מהחלק האחורי של הגב. בעצם זה ריב איי עם עצם ארוכה במיוחד. בתפריט שלנו הוא נושא את השם „פטיש הסטייק” לא בכדי.
את כל ארבעת הנתחים אנחנו צולים ישירות על העצם. היא משפיעה על פיזור החום ותורמת לחוויית הטעם המיוחדת. לכן הבשר אינו מתבשל אחיד בכל מקום: ליד העצם הוא נשאר לעיתים קרובות קצת פחות עשוי מהאזורים החיצוניים. בו בזמן הצלייה על העצם נותנת תוצאה ארומטית במיוחד.
מאחר שהסטייקים האלה בעוביים שונים ועשויים להתבשל באופן לא אחיד, אנו ממליצים לתאם מראש את דרגת העשייה הרצויה עם הצוות שלנו.
